במהלך השנים נחקקו חוקים רבים העוסקים בשמירת זכויותיהם של הצרכנים בישראל. בין היתר נקבעה חובה של סימון מחירים לרבות מוצרי מזון ומוצרים אחרים, נקבע שאין להטעות צרכנים וכן שניתן להחזיר מוצרים ולקבל בחזרה את התמורה ששולמה, למעט חריגים שונים.
בנוסף, נקבעו זכויות שונות גם בהקשר של שימוש בכרטיסי אשראי (המכונים בחוק "כרטיסי חיוב"). בשורות הבאות נעסוק בזכויות הצרכנים בארץ בהקשר של כרטיסי חיוב.
חקיקה חשובה
בשנת 1986 נחקק בארץ חוק כרטיסי חיוב (התשמ"ו). חוק חשוב זה, שנחקק עקב השימוש הגדל והולך בכרטיסי חיוב בישראל עוסק בזכויות ובחובות של כל מי שמשתמש בכרטיסים הללו. בין היתר עוסק החוק בחובת המנפיק לספק ללקוח מידע מלא בחוזה מפורט, באפשרות לקבל את הכסף בחזרה במקרה שלא סופקה תמורה מתאימה, בהגדרת שימוש לרעה בכרטיס ועוד.
לפני שנדבר על כמה משמעויות חשובות כפי שניתן למצוא בחוק וכן בזכויות צרכניות שנוספו בנושא עם השנים, נדבר על כמה הגדרות חשובות. כרטיס בנקאי, כך מסביר החוק, אינו בהכרח כרטיס אשראי אלא כל אמצעי שמאפשר משיכת כסף בכספומט. לעומת זאת, כרטיס חיוב הוא כרטיס האשראי המוכר, כזה שמאפשר לא רק משיכת כספים אלא גם העברת תשלום לספק תמורת קבלת שירות או מוצר, על פי רוב שלא במועד העסקה עצמה.
החזרת כסף ושימוש לרעה
על פי חוק, זכאי הצרכן לקבל בחזרה את כספו על ידי מנפיק כרטיס החיוב במידה ונקבע שבכרטיס נעשה שימוש לרעה. השבת הכספים צריכה להתבצע בתוך עשרה ימים מרגע הודעת הלקוח על כך שנעשה שימוש לרעה. שימוש לרעה יכול שיהיה שימוש בכרטיס על ידי מי שלא הורשה לכך, גניבת הכרטיס, וכן גם חיוב בסכום גבוה יותר מכפי שהוסכם בין הלקוח לבין בעל עסק או ספק.
הזכות לביטול עסקה
על פי התקנות, זכותו של הצרכן להתחרט על כך שרכש מוצר כזה או אחר. נקבע, שניתן לבקש ולקבל בחזרה את סכום התמורה ששולמה בין אם התמורה שולמה באמצעות שיק, מזומן וכן באמצעות כרטיס חויב. במידה והחיוב טרם בוצע בכרטיס, זכותו של הצרכן להורות לחברת האשראי שלא לחייב את הכרטיס. דבר זה שונה מכפי שהיה נהוג בעבר, אז היו חברות האשראי מחויבות לצרכן ולספק באופן זהה. ישנה אפשרות לקבל החזר מחברת האשראי גם במידה והחיוב כבר בוצע. כל זאת, יש לציין, בכפוף למגבלות הקבועות בתקנות.
ראוי להוסיף ולומר שבמידה ועסקה בוטלה ולספק נוצרו הוצאות בשל הליך גבייה ניתן לחייב את הלקוח בדמי ביטול לרבות כאלה הקשורות בעלות הסליקה.
אחריות לביטוח חיוב
הלקוח רשאי להורות לחברת האשראי לבטל חיוב זה או אחר בכרטיס החיוב אולם יש לדעת שאין החברה אחראית להשלכות מבחינה משפטית. ספק או נותן שירות עשוי להגיש תביעה נגד הלקוח וחברת האשראי לא תהיה צד בעניין.
עסקה במסמך חסר והפסקת הרשאות
עניין מיוחד יש במקרה שמדובר על עסקה בכרטיס חיוב שנקראת "עסקה במסמך חסר". עסקה כזאת שונה מעסקה רגילה בכך שהיא נעשית מרחוק, ללא אסמכתא כגון חתימה הלקוח. החוק עוסק במפורש בהבדל בין עסקה שכזאת לבין עסקה רגילה. במקרה של חיוב עסקה מסוג זה, ראשי הלקוח להודיע לחברת האשראי לבטל את החיוב בתוך חודש ימים. בנוסף, ניתן לבצע ביטול עסקה כאמור בין אם מוצר לא סופק ובין אם שירות מתמשך הופסק.
לסיום, נציין שעל פי חוק רשאי הלקוח להפסיק הרשאה לחיוב שניתנה באמצעות הכרטיס ללא צורך בתנאים מקדימים כלשהם.