
הפעלה של חברות וגופים עסקיים בשלבים הראשוניים של הקמתם מחייבת השקעה של הון משמעותי ביותר. בענפים מסוימים, בהייטק למשל וכן בענף הביוטכנולוגיה, נדרשות חברות המבקשות לקום להשקיע הון רב בתהליכי מחקר ופיתוח שמקשים על גיוס הון.
מנוע הצמיחה של המשק
למרבה הצער, בשנים האחרונות כאשר המיתון העולמי התרחב, כאשר משקיעים פרטיים וקרנות הון סיכון בוחנים בשבע עיניים כל אפשרות של השקעה, הרבה יותר קשה ליזמים לגייס הון כחברות סטרט אפ. על מנת לתת מענה חלקי לבעיה, שכן גם הבנקים נרתעים ממתן הלוואות ללא מעט חברות שטרם התבססו, החליטה המדינה להיכנס לנעליים של המשקיעים הפרטיים. את ההחלטה הזאת הוחלט ליישם באמצעות הקמה של קרן הזנק ייעודית.
האחריות לקרן
האחריות לקרן ההזנק הוטלה על כתפי משרד התמ"ת (משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה) בשיתוף לשכת המדען הראשי. באופן מעשי, בקודקוד קבלת החלטות של קרן ההזנק עומדת וועדת השקעות שבה יושבים מספר חברים. רק החלטה שתומכים בה ארבע חברים לפחות תקבל תוקף רשמי.
מי יכול לפנות?
עד כה ניתן היה להבין שלקרן ההזנק ניתן להגיש בקשות למענקי סיוע עבור חברות מענף ההייטק. עם זאת, חשוב להרחיב יותר בכמה הקשרים.
מענק תמורת מניות
חשוב להדגיש שקרן הזנק שלא כמו רבות מהקרנות הממשלתיות האחרות מבצעת השקעות במענקים ופחות בצורה של הלוואות. אמנם ניתן לקבל במקרים מסוימים גם הלוואות אולם זוהי לא המטרה המרכזית.
על פי רוב, חברות שקיבלו את אישור הוועדה שמקבלת את ההחלטות תקבל את הסיוע במזומן והתמורה לכך תהיה מסירה של מניות לידי המדינה. מניות אלה מעניקות למדינה בעלות על פי היקף הסיוע אך לא שותפות בקבלת ההחלטות השוטפת. על פי כללי הקרן, ניתן במקרים מסוימים להחזיר את המניות לידי היזמים בתמורה להחזר המענק או לסכום אחר (רכישה חוזרת של המניות).